זוגות רבים לאורך השנים עוברים תהליך איטי ובלתי מורגש של התרחקות זה מזה,  וזה הסימן שהגיע הזמן לבקש עזרה מאנשי מקצוע. השאלה שנשאלת בדרך כלל היא לאן לפנות? יש כאלה שיגידו שמספיק לדבר על זה עם החברים או עם בני המשפחה. מי שמבין עניין ימליץ ללכת לביקור אצל פסיכולוג כדי לקבל טיפול פסיכולוגי. אם יש גם בעיות במיטה ולדוגמה הבת זוג לא מצליחה להגיע לשיא ולקבל אורגזמה ימליצו ללכת לטיפול סקסולוגי. הדעות מתחלקות לא רק בין אנשים רגילים שהם לא אנשי מקצוע אלה אפילו בין מומחים.
מדוע יש כל כך הרבה דעות? בעיקרון יש כל כך הרבה סוגים של בעיות אשר גורמות למתחים בין בני הזוג כך רק מומחה אמיתי עם ניסיון רב רק יכול לתת את הדיאגנוזה הנכונה ולהמליץ על הטיפול התאים ביותר.

בדרך כלל ההתלבטות היא בין הטיפול שיכולים לקבל באמצעות סקסולוגיה או טיפול זוגי. בכל מקרה פניה לעזרה מוקדמת, נותנת סיכוי טוב יותר להציל את הקשר. ייעוץ זוגי היא הדרך לשיפור איכות הזוגיות. זוגות רבים שפנו לטיפול זוגי מרגישים שינוי לטובה, אחרי מספר קטן של פגישות טיפוליות. קיימים כמה שיטות של טיפולים לפי הצרכים והרצונות של בני הזוג.

שיטת האימאגו מסתמכת על התפיסה לכל אחד מאיתנו מטען חסכים, כאבים ופצעים מהילדות. על פי השיטה הזאת, בני הזוג מסברים אחד לשני מהם אותם צרכי ילדות והחסכים שעל בן הזוג למלא. המודעות לצרכים הללו, פותר בעיות, תסכולים ומצוקות רבות בין בני הזוג. סוג נוסף של יעוץ זוגי זאת השיטה הבין דורית. לפי השיטה הזאת הייעוץ מבוסס על מאפייני משפחות המוצא של בני הזוג. השיטה הזאת בודקת תלות ביחס למשפחות המוצא מול עצמאות הזוגיות הנוכחית. עוד שיטת ייעוץ זוגי זה לפי הגישה הנרטיבית. הגישה הנרטיבית מטפלת בתחושת בני הזוג, שאין יכולת לשפר את מערכת היחסים. גישה זאת מספקת ראייה חדשה על הקשר והאפשרויות חבויות בו כדי לחזור לימי החיבור הזוגי ולהתאהב מחדש.
זוגות רבים לאחר תהליך של ייעוץ זוגי, הזוגיות הפכה למקור כוח והשראה.

תיאוריה בפסיכולוגיה ההתפתחותית שהגה ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג קוגניטיבי. התיאוריה של ז'אן פיאז'ה מציגה את ההתפתחות של בני האדם כהתפתחות המתרחשת בשלבים, משמע שישנן עליות קיצוניות ביכולות של הילד, ולא מדובר בדבר הדרגתי, אלא בקפיצות מדרגה גדולות יחסית.

בעקבות גישה זו ניסח פיאז'ה את תיאוריית של פסיכולוג ההתפתחות הקוגניטיבית שלו. בתיאוריה זו דיבר פיאז'ה על התפתחות אוניברסלית-  ללא תלות במקום בו הילד נמצא (זאת בתנאי שההתפתחות שלו נורמטיבית ולא נחסכו ממנו דברים בסיסיים הדרושים להתפתחותו). פיאז'ה דיבר על מנגנון האיזון ועל סכמות, הסכמות הם יחידות חזותיות שמכתיבות לנו את הדרך בה אנו רואים את העולם. אנחנו נולדים עם סכמות בסיסיות שהם רפלקסים. אם חושבים על סרטים לילדים כולנו יודעים שיש אנשים מבוגרים שאוהבים לצפות בהם ויאין ללמוד מתופעה זו שהם ילדים.

כאשר אנחנו נתקלים במשהו לא מובן לנו אנחנו משנים את הסמכות שלנו כך שיתאימו אליו. למשל, אם עד עכשיו הסתכלת על כעס כעל משהו בלתי ניתן לשליטה, אם תלמד מספר טכניקות לשליטה בכעסים אולי תשנה את דעתך. שינוי הדעה הזה מתבצע על ידי פיאז'ה על ידי שינוי הסכמה, פה נכנס לפעולה מנגנון האיזון, שכאשר הוא נתקל במשהו שבמבחן המציאות לא תואם לסכמה הוא או ישנה את הסכמה(התאמה) או יצור סכמה חדשה.

במקרה אחר בו אדם רואה משהו שמתאים לסכמה שלו, למשל ישנה סכמה קורס, אם אדם יתקל בקורס צילום, הוא יכניס את קורס הצילום לסכמה של הקורס, יבצע הטמעה של צילום בתוך הסכמה של קורס. פיאז'ה פירט מספר שלבים שאף אחד מהם הוא לא כמו משחקים לילדים, כאשר כל שלב מהווה קפיצת מדרגה ביכולות של הילד. בכל שלב רוכש הילד יכולת חדשה, ובכל שלב ישנו פגם מסויים.

קביעות אובייקט הינו הידיעה שאובייקט ממשיך להתקיים גם כאשר אינו נמצא בטווח ראיה/מגע של התינוק. היכולת הקוגניטיבית של קביעות אובייקט נרכשת כבר בילדות המוקדמת ולפי רוב התיאורטיקנים עד גיל חצי שנה. להשגת יכולת זו השלכות ניכרות ונראה שהיא עוזרת להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית גם יחד.

שכן, ללא היכולת להבין קביעות אובייקט, לא ניתן לפתח רגש, זאת מכיוון שהאובייקט נצפה כמשהו זמני, כמו הובלות, כמשהו חולף. היכולת של קביעות אובייקט מתפתחת לאורך הילדות המוקדמת ולפי רוב התיאורטיקנים, עד גיל שנתיים תיהיה קיימת במלואה אצל ילדים שההתפתחות שלהם היא נורמטיבית. בעיות רגשיות בעקבות אי יכולת להפנים קביעות אובייקט היכולת להפנים קביעות אובייקט מבחינה קוגניטיבית כמו שנאמר מתפתחת בילדות המוקדמת.

אך במקרים מסויימים היכולת הרגשית לא מתפתחת כשורה. כך יכולים להווצר מצבים בהם אדם חרד נורא כאשר אינו נמצא בקרבת אדם שקרוב אליו ויתכן שהוא צריך טיפול בחרדה. למשל, מישהי שנכנסת להיסטריה בכל פעם שהחבר שלה נוסע לכמה זמן. קביעות אובייקט רגשית כמו שאתם מבינים, היא דבר חשוב וחיוני להתפתחות מערכת רגשית נכונה. שכן, ללא זה, אנשים יתקשו לנהל מערכת יחסים טובה ורצינית.

היכולת הזו היא שנותנת לנו את הידיעה וההפנמה הרגשית שאובייקטים(אנשים) ימשיכו להתקיים גם אם לא נשתה איתם קפה היום, או כאשר לא יפגשו לשתיית אלכוהול במשך שבוע. בסוגייה הזו של בעיות בקביעות אובייקט ניתן לטפל במהלך טיפול פסיכולוגי. כאשר הפסיכולוגים ששמים דגש על דבר זה הם בעיקר דינמיים.

דכאון הינה אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, למרות אחוזי ההחלמה הגבוהים שלה ביחס למחלות כמו סכיזופרניה, דיכאון הינה מחלה מאד נפוצה ויש הקוראים לה "המגפה של המאה ה-21".
לדיכאון המון שיטות טיפול, פסיכולוגים פסיכיאטרים ואפילו רופאים מוצאים לזה שורשים ביולוגיים ונפשיים.
וכמו כן ישנם המון טיפים ובעלי מקצוע אלטרנטיביים שמנסים לרפא את הדכאון.

להלן מספר טיפים שימושיים ליציאה מדכאון:

• הימנעו מלהיות לבד! חפשו אהבה… תגובה נפוצה של אנשים דכאוניים היא התבודדות חברתית. יש לכם בעיה בזוגיות? תמיד יש טיפול זוגי שיכול לעזור.
  זוהי תגובה לא נכונה שרק מעמיקה את הדכאון, נסו להעזר באנשים הקרובים אליכם, צאו ותבלו.
• נמצא שפעילות גופנית מעודדת הפרשת חומרים והורמונים בגוף שגורמים לעליית המצב רוח, נסו לנקוט בפעילות גופנית זה יכול לעזור לכם.
• ויקטור פרנקל דיבר על דרפלקסיה כגישה פסיכולוגית לעזור לאנשים דכאוניים.
  דהרפלקסיה משמעותה להסיט את הקשב מפנימה החוצה, נסו להסיט את הקשב החוצה, על ידי כך שתעזרו לאחרים, תקשיבו לבעיות שלהם ועוד.
• לפנות לעזרה זה לא בושה, ולפנות אל פסיכולוג או לפסיכיאטר בהחלט יכול לסייע לאדם הדכאוני בהתמודדות ולהוציא אותו מהדכאון.
  במידה והפסיכיאטר רשם לכם תרופות אל תשנו את המינונים! כל שינוי צריך להיות בעצתו בלבד, שכן יכולות להתפתח בעיות בעקבות זאת שיהיה קשה לתקן.
• שמעו מוזיקה טובה, צאו החוצה ותעשו פעילויות אהובות, לשבת בבית כל הזמן לא יגרום לכם לצאת מהדכאון בקלות.

העברה הינה תהליך טבעי הקורה במהלך התקשרות של אנשים, עם זאת במהלך טיפול פסיכולוגי, שהוא דינמי במהותו, מושם דגש חזק ביותר על העניין הזה.
לפי האסכולה הפסיכואנליטית הקלאסית ומה שהתפתח אחריה בהעברה משתקפות רגשות של המטופל כלפי המטפל, אותן רגשות שהיו לו לדמויות משמעותיות בילדותו.

למשל להוריו, או לגננת שלו.
בטיפול פסיכולוגי מושם דגש על כל העניין הזה, והמטפל והמטופל מנתחים ביחד יחסי העברה, ומנסים לקשור את זה לדברים שונים.

במהלך טיפול קיימת גם אופציה שתתרחש העברה נגדית- מצב בו המטפל מעביר תחושות שלו שנובעות ממנו למטופל, כך עלול הפסיכולוג לחוש כעס או איבה כלפי המטופל שבא אליו.
פסיכואנליטיקאים עוברים אנאליזה בעצמם במשך שנתיים על מנת להיות מוכשרים ככאלה.

תפקידה של ההעברה בטיפול היא לאפשר למטפל לספק תיקון לבעיות השונות של המטופל.
כך למשל, אם אדם חש בחרדת נטישה מפני שננטש בילדותו על ידי הוריו, על המטפל לתת לו את התחושה שלא ינטש על ידו, הדבר מתבטא באופן סימבולי וביחסי העברה.
למשל המטופל יכול לבחון את המטפל על ידי כך שירצה לצאת מהטיפול, ולבדוק האם הוא ישכנע אותו להשאר.

עם זאת, העברה יכולה לגרום להמון בעיות, אך הפתרון אליהם מצוי ביסודה של ההעברה.

הפרעות חרדה

ישנן סוגים רבים של הפרעות חרדה שונות.
כפי שניתן להבין משמה של הקטגוריה הזו של ההפרעות, ההפרעות הללו בטבעם מכילות חרדה לא מציאותית ורציונלית ופחד מגורמים שאינם באמת מאיימים על האדם. השכיחות של ההפרעות הללו גבוהה יחסית להפרעות אחרות כגון סכיזופרניה. כמו כן לעיתים מאובחנים אנשים ביותר מהפרעת חרדה אחת.
בהפרעות חרדה שנגרמות כתוצאה משימוש בסמים או אלכוהול לא נעסוק כאן, אלא רק בהפרעות חרדה שנגרמות באופן טבעי.

הפרעת חרדה כללית(GAD)

אנשים בעלי הפרעה זו אינם מצליחים להתמודד כשורה עם פחדים ומרגישים חרדים במשך רוב שעות היום, בעבודה, בבית, זוגיות ובכל הזדמנות. הם דואגים באופן קבוע מדבירם שונים ולאנשים שונים הקרובים אליהם.
החרדה אינה ממוקדת בגורם ספציפי(כמו במקרה של הפרעת פוביה).

על מנת להיות מאובחן בהפרעת חרדה זו, צריכים במשך 6 חודשים להיות מודאגים מאד, יותר מאשר לא מודאגים. וכמו כן על החרדה להיות קשה לשליטה ובלתי נמנעת.

יתר על כן צריכים להופיע סימפטומים כגון חוסר מנוחה, התעייפות בקלות, קושי ריכוז, רגשנות, מתח ובעיות בשינה. הפרעה זו קשה יחסית לטיפול בניגוד להפרעות אחרות.

פוביה

הפרעת חרדה שבמקרה שלה האדם חרד מגירוי ספציפי שאינו מאיים כל כך.
למשל מג'וקים, האדם כל כך חרד מהגירוי הזה עד כדי כך שנמנע ממגע איתו במשך המון זמן.
הטיפול בהפרעה זו נעשה לרוב ע"י השיטה ההתנהגותית, ע"י הקהייה שיטתית.

OCD

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת חרדה בה האדם סובל מהרהורים חוזרים ונשנים בנוגע למשהו איום שעלול לקרות לו או לאחרים (אובססיה) ומבצע טקסים חוזרים ונשנים (קומפולסיה) ע"מ להפיג את החרדה.
האדם מרגיש שאם לא יבצע את הטקסים יקרה משהו נורא.

הטיפול בהפרעה נעשה ע"י תרופות וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים נחלו הצלחה רבה בתחום.

הפרעת פאניקה

כתוצאה מהתקפי הפאניקה הבלתי צפויים חולים רבים סובלים גם מאגורפוביה- שמשמעותה פחד ממקומות פתוחים.
האנשים הללו לעיתים נשארים בביתם חודשים מבלי לצאת מחשש שיקבלו התקף חרדה.

טיפול

פסיכולוג חיפה ופסיכיאטרים רבים מטפלים בהפרעות חרדה והם מציעים טיפולים שונים, החל מתרופות עד לשיחות או לטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים.
לגישה הקוגניטיבית התנהגותית הצלחה רבה בתחום הטיפול בהפרעות החרדה השונות.

חרדה היא מצב נפשי/פיזיולוגי שמשמעותו אי שקט פסיכולוגי, בשל מתח מפני איום ממשי או לא ממשי, דמיוני או לא דמיוני, מודע או לא מודע.
תחושת החרדה היא תחושה בעלת סממנים פיזיולוגיים (דופק מואץ למשל), מה שמבדיל אותו מהפרעות אחרות, למשל הפרעות אישיות שם הסממנים אינם כל כך ברורים בצורה פיזיולוגית.

מאפיין זה הופך את החרדה לקלה לגילוי ואבחון מוקדם ע"י פסיכיאטרים.
חרדה יכולה להיות הכרחית להשרדות, כך למשל חרדה מפני איום חיצוני הינה הכרחית על מנת שהאדם יוכל לשרוד בעולם הזה.

סוגי חרדות:

פסיכולוגים שונים מבחינים בין מספר סוגי חרדות, חרדה קיומית למשל היא חרדה מפני האי קיום של האדם(חרדת מוות).חרדת האי קיום לפי האקסיזטנציאליסטים היא בלתי נמנעת ויש לקבל אותה כחלק מהחיים.

חרדה נוירוטית לפי פרויד היא חרדה מפני יצר מסויים(למשל חשק מיני באם) שהאדם חרד ממנו ומהווה איום על האגו שלו.

חרדה חברתית היא חרדה ממצבים חברתיים ופומביים, אנשים בעלי חרדה זו עלולים לגזור על עצמם חיים של הסגר ובדידות.

חרדה מוסרית היא חרדה מפני ביצוע מעשים אסורים מבחינה מוסרית, פרוייד טען שהסופר אגו מעורר חרדה זו ע"מ למנוע מהאני לבצע מעשים אסורים.

מתי חרדנו מספיק?

כמו שניתן לראות, המון חרדות הם חיוניות לקיום שלנו, אך לעיתים במקרים מוגזמים חרדה יכולה להוות נטל קשה על החיים שלנו.
כך למשל, אדם החרד מג'וקים עד כדי כך שבכל פעם שרואה אחד קופץ על מקום גבוה ומסרב לרדת ממנו, החרדה בהחלט מפריעה לתפקוד היומיומי שלו.

אדם שפשוט פוחד כל הזמן, ואינו מוצא מנוח – החרדה גם כן מפריעה לחיים שלו.
ברגע שחרדה מסויימת מפריעה לאדם לדעתו לנהל חיים תקינים, במידה והוא מרגיש שהחיים שלו יכלו להיות יותר טובים אם יכל לשבת ולהרגע, זה עוד סימן שהוא חרד מספיק.

ישנן מספר אופציות לטיפול בחרדה, טיפול פסיכאטרי וטיפול פסיכולוגי שניהם שיטות מצויינות.
הטיפול הפסיכיאטרי יעיל לטווח קצר על מנת להשקיט את החרדה.
טיפול פסיכולוגי לעומת זאת יעיל לזמן ארוך יותר ויעזור לאדם לחיות חיים תקינים לאורך זמן.

טיפול זוגי הוא טיפול במסגרתו 2 בני זוג מגיעים לקליניקה של פסיכולוג או עובד סוציאלי.
מטרתו של טיפול זוגי היא גישור על פערים בין שני בני זוג על מנת שיוכלו להמשיך ולהתמיד בזוגיות שלהם.
טיפול זוגי הרבה פעמים לא נוחל הצלחה, מסיבות שונות.

לפעמים הפערים קשרים מדי ולא נתנים לגישור, לפעמים בני הזוג הגיעו לקליניקה כשהמצב כבר ניהיה ממש קשה והסיכוי לשנות אותו אפסי, מכאן שסיכויי ההצלחה של טיפול זוגי לא תמיד כל כך גבוהים.

לטיפול זוגי צריך לפנות כאשר לא מרוצים מהזוגיות באופן כללי.
פן אם כתוצאה מוויכוחים אין סופיים, תחושה שאין חבר לדבר איתו, אי סיפוק מיני…
אהבה יכולה להיות למצח אבל לפעמים האהבה שהייתה נעלמת, הסיבה לכך היא שדברים משתנים.

זוגיות משתנה, נוצרים משברים.
לעיתים דברים שלא היו כאשר בני הזוג התאהבו לראשונה, למשל סוגיות כספיות, סוגיות של גידול הילדים, בעיות עם המשפחה המורחבת ועוד.

מציאת מטפל זוגי היא לא דבר פשוט כלל וכלל.
מטפל זוגי טוב הוא מטפל אשר מבין את שני בני הזוג ושני בני הזוג מרוצים ממנו.
יש כמה אתגרים, כי גם אם נמצא מטפל זוגי טוב על דעת בן זוג אחד, לעיתים בן זוג שני לא ישוש להצטרף לטיפול.

בטיפול זוגי עלולים לעלות מחלוקות שונות, זהו לא תהליך קל.
כך למשל עלול בן זוג אחד לראות את המטפל כמצדד בבן הזוג השני.
לא תמיד הטיפול הזוגי מסתיים בטוב ולעיתים נפרדים בני הזוג, או שקורה משהו אחר.
גם אם מחליטים על פרידה, מטפל טוב לא יזום אחת סביר להניח.

גם אם הוחלט להפרד לבסוף,מטפל טוב ינחה את בני הזוג כיצד לעשות זאת בצורה הטובה והחלקה ביותר שתטיב עימו, פרידה לא טובה עלולה להקשות על הילדים ועל בני הזוג עצמם, ייעוץ זוגי הוא אחת מהדרכים למנוע זאת.

לסיום, טיפול זוגי יכול להיות קשה ומתיש, אבל לפעמים זאת הבחירה הכי טובה עבור בני הזוג, שאיבדו כל מוצא.

דיכאון קליני הוא דיכאון שאינו קל, ונמשך לפחות שבועיים שלמים.
הדיכאון הוא הפרעת מצב רוח חד קוטבית שמלווה בתסמינים שליליים של עצבות, כעס, אשמה וכאב.
ההפרעה דיכאון קליני אינה נגרמת כתוצאה מאבל על אדם כלשהוא, ולעיתים נמשכת זמן רב.
האבחנה בין דיכאון לסתם מצב רוח רע היא באינטנסיביות והתמשכות שלו, ובכך שהאדם המדוכא עלול לסכן את עצמו.

כגישה פסיכולוגית, שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית עוסקת בשינוי ההתנהגות והחשיבה של האדם כמפתח ליציאה מדיכאון או ממצבים שליליים בכלל.
הנחות היסוד של העוסקים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הן כדלקמן:

התנסות מוצלחת או הצלחה מביאים את האדם לעלייה בתפיסת היעילות העצמית, עליה בבטחון העצמי ושיפור הדימוי העצמי.

כמו כן הם גם טוענים שהן צורך לעמוד על הסיבות שהביאו את האדם לדיכאון מלכתחילה.
זאת בניגוד לפסיכואנליטיקאים או לאסכולות אחרות, שבטוחים שהמפתח לטיפול מצוי בילדות ובשורשים של האדם.

הם עמדו על מספר שיטות טיפול, טיפול שכלתני רגשי, שבראשו עמד אליס.
אליס  ניסה לשנות את הדרך בה חושבים המטופלים בהם, תוך החלפה של דפוסי חשיבה להם קרא בלתי רציונליים בדפוסי חשיבה אחרים רציונליים יותר.

הקהייה שיטתית היא שיטה בה מתמודדים בהדרגתיות עם גירוי מאיים, שיטה זו מתאימה בעיקר להפרעות פוביה וחרדה עם זאת ישנם ישומים שלה גם בשטח דיכאון שזה הגבר המומלץ ביותר.
כלכלת אסימונים זוהי שיטה בה המטופל מתגמל את עצמו/מתגמלים את המטופל באסימונים שניתן להמיר לפרסים על כל התנהגות טובה ומתאימה.
השיטה הזו נוסתה בכמה בתי חולים פסיכיאטריים בהצלחה רבה.

אימון בחיסון נגד לחץ של מיקנבאום, שיטה זו באה ללמד את המטופל להתמודד עם לחץ נפשי ולשבור את המעגל שגורם לו לחוש תבוסתנות.

לסיכום, כמו שאתם רואים ישנן שיטות של טיפול פסיכולוגי רבות לאסכולה הקוגניטיבית התנהגותית והם ללא ספק מתחרים באסכולה הדינמית, כאשר בנושא החרדה הם מצליחים ביותר ומומלצים.
עם זאת ישנן כאלה שעדיין יחלקו על היעילות שלה.
יש לציין שקרנה של השיטה הזו רק עולה והיא בשנים האחרונות מתפתחת יותר ויותר.
יציאה מדיכאון היא בהחלט אפשרית בעזרת הטיפול הנכון.