טיפול פסיכולוגי

תיאוריה בפסיכולוגיה ההתפתחותית שהגה ז'אן פיאז'ה, פסיכולוג קוגניטיבי. התיאוריה של ז'אן פיאז'ה מציגה את ההתפתחות של בני האדם כהתפתחות המתרחשת בשלבים, משמע שישנן עליות קיצוניות ביכולות של הילד, ולא מדובר בדבר הדרגתי, אלא בקפיצות מדרגה גדולות יחסית.

בעקבות גישה זו ניסח פיאז'ה את תיאוריית של פסיכולוג ההתפתחות הקוגניטיבית שלו. בתיאוריה זו דיבר פיאז'ה על התפתחות אוניברסלית-  ללא תלות במקום בו הילד נמצא (זאת בתנאי שההתפתחות שלו נורמטיבית ולא נחסכו ממנו דברים בסיסיים הדרושים להתפתחותו). פיאז'ה דיבר על מנגנון האיזון ועל סכמות, הסכמות הם יחידות חזותיות שמכתיבות לנו את הדרך בה אנו רואים את העולם. אנחנו נולדים עם סכמות בסיסיות שהם רפלקסים. אם חושבים על סרטים לילדים כולנו יודעים שיש אנשים מבוגרים שאוהבים לצפות בהם ויאין ללמוד מתופעה זו שהם ילדים.

כאשר אנחנו נתקלים במשהו לא מובן לנו אנחנו משנים את הסמכות שלנו כך שיתאימו אליו. למשל, אם עד עכשיו הסתכלת על כעס כעל משהו בלתי ניתן לשליטה, אם תלמד מספר טכניקות לשליטה בכעסים אולי תשנה את דעתך. שינוי הדעה הזה מתבצע על ידי פיאז'ה על ידי שינוי הסכמה, פה נכנס לפעולה מנגנון האיזון, שכאשר הוא נתקל במשהו שבמבחן המציאות לא תואם לסכמה הוא או ישנה את הסכמה(התאמה) או יצור סכמה חדשה.

במקרה אחר בו אדם רואה משהו שמתאים לסכמה שלו, למשל ישנה סכמה קורס, אם אדם יתקל בקורס צילום, הוא יכניס את קורס הצילום לסכמה של הקורס, יבצע הטמעה של צילום בתוך הסכמה של קורס. פיאז'ה פירט מספר שלבים שאף אחד מהם הוא לא כמו משחקים לילדים, כאשר כל שלב מהווה קפיצת מדרגה ביכולות של הילד. בכל שלב רוכש הילד יכולת חדשה, ובכל שלב ישנו פגם מסויים.

חרדה היא מצב נפשי/פיזיולוגי שמשמעותו אי שקט פסיכולוגי, בשל מתח מפני איום ממשי או לא ממשי, דמיוני או לא דמיוני, מודע או לא מודע.
תחושת החרדה היא תחושה בעלת סממנים פיזיולוגיים (דופק מואץ למשל), מה שמבדיל אותו מהפרעות אחרות, למשל הפרעות אישיות שם הסממנים אינם כל כך ברורים בצורה פיזיולוגית.

מאפיין זה הופך את החרדה לקלה לגילוי ואבחון מוקדם ע"י פסיכיאטרים.
חרדה יכולה להיות הכרחית להשרדות, כך למשל חרדה מפני איום חיצוני הינה הכרחית על מנת שהאדם יוכל לשרוד בעולם הזה.

סוגי חרדות:

פסיכולוגים שונים מבחינים בין מספר סוגי חרדות, חרדה קיומית למשל היא חרדה מפני האי קיום של האדם(חרדת מוות).חרדת האי קיום לפי האקסיזטנציאליסטים היא בלתי נמנעת ויש לקבל אותה כחלק מהחיים.

חרדה נוירוטית לפי פרויד היא חרדה מפני יצר מסויים(למשל חשק מיני באם) שהאדם חרד ממנו ומהווה איום על האגו שלו.

חרדה חברתית היא חרדה ממצבים חברתיים ופומביים, אנשים בעלי חרדה זו עלולים לגזור על עצמם חיים של הסגר ובדידות.

חרדה מוסרית היא חרדה מפני ביצוע מעשים אסורים מבחינה מוסרית, פרוייד טען שהסופר אגו מעורר חרדה זו ע"מ למנוע מהאני לבצע מעשים אסורים.

מתי חרדנו מספיק?

כמו שניתן לראות, המון חרדות הם חיוניות לקיום שלנו, אך לעיתים במקרים מוגזמים חרדה יכולה להוות נטל קשה על החיים שלנו.
כך למשל, אדם החרד מג'וקים עד כדי כך שבכל פעם שרואה אחד קופץ על מקום גבוה ומסרב לרדת ממנו, החרדה בהחלט מפריעה לתפקוד היומיומי שלו.

אדם שפשוט פוחד כל הזמן, ואינו מוצא מנוח – החרדה גם כן מפריעה לחיים שלו.
ברגע שחרדה מסויימת מפריעה לאדם לדעתו לנהל חיים תקינים, במידה והוא מרגיש שהחיים שלו יכלו להיות יותר טובים אם יכל לשבת ולהרגע, זה עוד סימן שהוא חרד מספיק.

ישנן מספר אופציות לטיפול בחרדה, טיפול פסיכאטרי וטיפול פסיכולוגי שניהם שיטות מצויינות.
הטיפול הפסיכיאטרי יעיל לטווח קצר על מנת להשקיט את החרדה.
טיפול פסיכולוגי לעומת זאת יעיל לזמן ארוך יותר ויעזור לאדם לחיות חיים תקינים לאורך זמן.