קביעות אובייקט הינו הידיעה שאובייקט ממשיך להתקיים גם כאשר אינו נמצא בטווח ראיה/מגע של התינוק. היכולת הקוגניטיבית של קביעות אובייקט נרכשת כבר בילדות המוקדמת ולפי רוב התיאורטיקנים עד גיל חצי שנה. להשגת יכולת זו השלכות ניכרות ונראה שהיא עוזרת להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית גם יחד.
שכן, ללא היכולת להבין קביעות אובייקט, לא ניתן לפתח רגש, זאת מכיוון שהאובייקט נצפה כמשהו זמני, כמו הובלות, כמשהו חולף. היכולת של קביעות אובייקט מתפתחת לאורך הילדות המוקדמת ולפי רוב התיאורטיקנים, עד גיל שנתיים תיהיה קיימת במלואה אצל ילדים שההתפתחות שלהם היא נורמטיבית. בעיות רגשיות בעקבות אי יכולת להפנים קביעות אובייקט היכולת להפנים קביעות אובייקט מבחינה קוגניטיבית כמו שנאמר מתפתחת בילדות המוקדמת.
אך במקרים מסויימים היכולת הרגשית לא מתפתחת כשורה. כך יכולים להווצר מצבים בהם אדם חרד נורא כאשר אינו נמצא בקרבת אדם שקרוב אליו ויתכן שהוא צריך טיפול בחרדה. למשל, מישהי שנכנסת להיסטריה בכל פעם שהחבר שלה נוסע לכמה זמן. קביעות אובייקט רגשית כמו שאתם מבינים, היא דבר חשוב וחיוני להתפתחות מערכת רגשית נכונה. שכן, ללא זה, אנשים יתקשו לנהל מערכת יחסים טובה ורצינית.
היכולת הזו היא שנותנת לנו את הידיעה וההפנמה הרגשית שאובייקטים(אנשים) ימשיכו להתקיים גם אם לא נשתה איתם קפה היום, או כאשר לא יפגשו לשתיית אלכוהול במשך שבוע. בסוגייה הזו של בעיות בקביעות אובייקט ניתן לטפל במהלך טיפול פסיכולוגי. כאשר הפסיכולוגים ששמים דגש על דבר זה הם בעיקר דינמיים.
ronen על אפריל 25th 2010 בנושא כללי
דיכאון קליני הוא דיכאון שאינו קל, ונמשך לפחות שבועיים שלמים.
הדיכאון הוא הפרעת מצב רוח חד קוטבית שמלווה בתסמינים שליליים של עצבות, כעס, אשמה וכאב.
ההפרעה דיכאון קליני אינה נגרמת כתוצאה מאבל על אדם כלשהוא, ולעיתים נמשכת זמן רב.
האבחנה בין דיכאון לסתם מצב רוח רע היא באינטנסיביות והתמשכות שלו, ובכך שהאדם המדוכא עלול לסכן את עצמו.
כגישה פסיכולוגית, שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית עוסקת בשינוי ההתנהגות והחשיבה של האדם כמפתח ליציאה מדיכאון או ממצבים שליליים בכלל.
הנחות היסוד של העוסקים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הן כדלקמן:
התנסות מוצלחת או הצלחה מביאים את האדם לעלייה בתפיסת היעילות העצמית, עליה בבטחון העצמי ושיפור הדימוי העצמי.
כמו כן הם גם טוענים שהן צורך לעמוד על הסיבות שהביאו את האדם לדיכאון מלכתחילה.
זאת בניגוד לפסיכואנליטיקאים או לאסכולות אחרות, שבטוחים שהמפתח לטיפול מצוי בילדות ובשורשים של האדם.
הם עמדו על מספר שיטות טיפול, טיפול שכלתני רגשי, שבראשו עמד אליס.
אליס ניסה לשנות את הדרך בה חושבים המטופלים בהם, תוך החלפה של דפוסי חשיבה להם קרא בלתי רציונליים בדפוסי חשיבה אחרים רציונליים יותר.
הקהייה שיטתית היא שיטה בה מתמודדים בהדרגתיות עם גירוי מאיים, שיטה זו מתאימה בעיקר להפרעות פוביה וחרדה עם זאת ישנם ישומים שלה גם בשטח דיכאון שזה הגבר המומלץ ביותר.
כלכלת אסימונים זוהי שיטה בה המטופל מתגמל את עצמו/מתגמלים את המטופל באסימונים שניתן להמיר לפרסים על כל התנהגות טובה ומתאימה.
השיטה הזו נוסתה בכמה בתי חולים פסיכיאטריים בהצלחה רבה.
אימון בחיסון נגד לחץ של מיקנבאום, שיטה זו באה ללמד את המטופל להתמודד עם לחץ נפשי ולשבור את המעגל שגורם לו לחוש תבוסתנות.
לסיכום, כמו שאתם רואים ישנן שיטות של טיפול פסיכולוגי רבות לאסכולה הקוגניטיבית התנהגותית והם ללא ספק מתחרים באסכולה הדינמית, כאשר בנושא החרדה הם מצליחים ביותר ומומלצים.
עם זאת ישנן כאלה שעדיין יחלקו על היעילות שלה.
יש לציין שקרנה של השיטה הזו רק עולה והיא בשנים האחרונות מתפתחת יותר ויותר.
יציאה מדיכאון היא בהחלט אפשרית בעזרת הטיפול הנכון.
ronen על פברואר 3rd 2010 בנושא דיכאון, טיפול, כללי